תקנות מחלות בעלי חיים (ביעור מחלת הברוצלוזיס בצאן), התשמ"ט-1989

תקנות מחלות בעלי חיים (ביעור מחלת הברוצלוזיס בצאן), התשמ"ט-1989 1
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 20(ג) ו-22 לפקודת מחלות בעלי-חיים (נוסח חדש), התשמ"ה-1985 (להלן - הפקודה), אני מתקין תקנות אלה:
1. הגדרות (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ה, תשנ"ז)
בתקנות אלה -
"אזור נגוע" - אזור שהוכרז לפי סעיף 18 לפקודה כנגוע במחלה;
"מחלה" - מחלת הברוצלוזיס בצאן;
"מקום שחיטה" - בית-מטבחיים או כל מקום אחר בו יוחזק הצאן לשחיטה לפי תקנה 7;
"נגוע" - נגוע במחלה, לרבות חשוד כנגוע במחלה או מצוי באזור נגוע;
"עדר" - שני ראשי צאן או יותר הנמצאים ביחד;
"צאן" - כבשים, עזים, יעזים וכלבי רועים;
"רופא וטרינר" - רופא וטרינרי כהגדרתו בפקודה;
"רופא וטרינר ממשלתי אזורי" - רופא וטרינר ממשלתי בלשכה הווטרינרית בתחום שבו נמצא הצאן.
"רופא מחוזי" - כהגדרתו בפקודת בריאות העם, 1940.
1א. חובת הודעה וחיסון (תיקון: תשנ"ז)
(א) בעל צאן יודיע, בכתב, לרופא הווטרינר הממשלתי האזורי, בחודשים ינואר, אפריל, יולי ואוקטובר של כל שנה על מספר הנקבות בגיל חודשיים עד ארבעה חודשים בעדרים שבבעלותו ויקבע עימו מועד לחיסונן נגד המחלה.
(ב) חיסן רופא וטרינר ממשלתי או מפקח, נקבות צאן בפני המחלה, ידאג לסימונן לפי הוראות מנהל השירותים הווטרינריים.
(ג)2 לא יחזיק אדם בנקבות צאן שגילן עולה על חצי שנה אלא אם כן חוסנו וסומנו לפי תקנה זו.
2. הודעה על מחלה (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ז)
(א) רופא וטרינר שקבע כי צאן נגוע יודיע על כך מיד לבעל הצאן ולרופא הוטרינר הממשלתי האזורי.
(ב) בעל של צאן נגוע או של כבשים ועזים שהפילו חייב להפרידם מכל צאן אחר וכן להודיע על כך מיד לרופא הוטרינר הממשלתי האזורי. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: